החשיבות בעריכת צוואה
אם יש משהו בטוח בחיים הללו, זה המוות.
ואמנם אנו לא יכולים לשלוט בכך, אך כן יש בידינו הכוח להחליט כיצד לחלק את רכושנו לאחר המוות, בהתאם לרצוננו. אך על מנת לממש כוח זה, יש לערוך צוואה.
במקרה בו אדם הולך לעולמו מבלי שהותיר צוואה, הרכוש אינו מופקר, אך הוא יתחלק בהתאם להוראות חוק הירושה. חוק כללי, המסדיר את אופן חלוקת הרכוש במידה ואדם לא נקט במעשים ולא ערך צוואה.
אך ככל שברצון האדם לחלק את רכושו באופן שונה מההסדר הקבוע בחוק, הוא יכול לעשות כן אך ורק באמצעות צוואה, אשר תבטיח את קיום רצונו בדבר חלוקת רכושו. כלומר, עריכת צוואה מאפשרת אדם לקבוע בעצמו ולעצמו מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, וזאת בהתאם לשיקוליו ורצונותיו שלו.
אז כיצד בדיוק יחולק רכושי בהתאם לחוק , הנכם וודאי שואלים.
ובכן, התשובה לכך רחבה, ויש לדעת את החוק היטב. אך על קצה המזלג, החוק קובע סדר חלוקה כללי –
תחילה, ירשו צאצאי המנוח שווה בשווה את עזבונו, ובאם נפטרו – צאצאיהם (דהיינו נכדיי המנוח). באם למנוח קיים בן זוג, יירש הוא מחצית מהעיזבון, והמחצית השנייה תחולק שווה בשווה בין הצאצאים.
באם למנוח אין צאצאים, ירשו הורי המנוח את עזבונו, ובא נפטרו – צאצאיהם (דהיינו אחיו ואחיותיו של המנוח). באם למנוח קיים בן זוג, יירש הוא מחצית מהעיזבון, והמחצית השנייה תחולק שווה בשווה בין ההורים. במקרה של המצא רק צאצאי הורים, יירש בן הזוג שי שליש מהעיזבון.
באם למנוח אין צאצאיהם, ואין הורים או צאצאי הורים, יחולק העיזבון בין הורי ההורים וצאצאיהם. באם למנוח קיים בן זוג, יירש הוא שני שליש מהעיזבון.
ככל ולמנוח אין יורשים כדין בהתאם למה שפורט לעיל, המדינה תירש את עזבונו.
בקריאה ראשונית, חלקכם יחשבו כי מדובר בהסדר אשר תואם לרצונכם. אך, האם הנכם לוקחים בחשבון את מכלול המצבים ? סביר להניח שלא.
לדוגמא, מצב בו אין האדם מעוניין כי רכושו יתחלק שווה בשווה בין כל צאצאיו, אלא מעוניין לתת חלק גדול יותר רק לאחד מהם.
או לדוגמא, לכלול כיורש אדם שאינו קרוב משפחה, כגון חבר קרוב שתמך בו לאורך חייו .
מה לגבי אנשים שאין להם יורשים? האם על מנוח נגזר לתת את עיזבונו למדינה? אולי יעדיף לתרום כספיו לעמותה?
ידועים בציבור הינה סוגיה נוספת עליה יש לתת את הדעת, בין אם מדובר בידועים בציבור שרוצים להסדיר את רכושם ולמנוע סכסוכי משפחה, ובין אם מצב בו על מנוח לקחת בחשבון אפשרות כי לאחר מותו לבן זוגו יהיה פרק ב'.
דוגמא נוספת היא מצב בו בני זוג נמצאים באמצע הליך גירושין. כל עוד לא אושר הגט, נחשבים בני הזוג כנשואים, ואם חלילה אחד מבני הזוג ילך לעולמו בטרם סיום הליך הגירושין, הצד השני יירש אותו כדין בניגוד לרצון המנוח .
נסיבות החיים אינן ידועות לנו, והאדם אינו יודע מה יהיה גורלו. במקרים כאלו יש בעריכת הצוואה משום לקיחת כוח ואחריות לידיים שלכם, לקבוע בעצמכם את אופן הירושה, מבלי להיות תלוי בהסדר שקבע עבורנו אדם אחר.
וזהו בעצם היתרון הגדול והמרכזי בעריכת הצוואה – להיות אחראיים על הרכוש שלכם ומה ייעשה בו, לאחר המוות. עריכת צוואה מאפשרת יכולת בחירה, יכולת ציווי, מאפשרת לאדם לשקף את רצונותיו וכן לעזור למנוע סכסוכי ירושה שעלולים להתפתח במידה ואדם לא ביטא את כוונותיו.
נכון, אנו לא אוהבים להרהר ביום שלאחר המוות. רובנו לא מעמיקים לחשוב כי החיים יתנהלו כתקנם והעולם ימשיך להסתובב הרבה אחרי לכתנו. אך כולנו נשאיר משהו מאחור, רכוש שגם אם אינו ברשותנו כעת, וודאי יתווסף בעתיד, ואל לנו להקל בכך ראש. יש להסדיר את האופן בו יחולק הרכוש שנותיר בהתאם לרצון שלנו, ויפה שעה אחת קודם לכן.
